<h1>אהל מועד שער עירובין דרך ב'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ונותן הקורה למטה מכ' אמה מפני שהקורה משום היכר ולמעלה מכ' ליכא הכירא דלא שלטא ביה עינא.
מבוי שהוא רחב מיו"ד אינו ניתר בלחי או קורה והטעם מפני שכל פרצה שאינה בצורת פתח עד עשר חשוב פתח ולא יותר מיו"ד אמות הילכך אם רחב מיו"ד ימעט ואם עשה לו צורת פתח אע"פ שרחב מיו"ד א"צ למעט מהשלמה כיון דצורת פתח מהני לרחב מיו"ד כ"ש לפרוץ מרובה על העומד הילכך חצר שרובה פתחים ניתרת בצורת פתח ואם היו פתחי סימאי כגון דלית להו תקרה או דלית להו שיקפה אינה ניתרת בצורת פתח ע"כ.
<h2>דף ג.</h2>
היתה הקורה רחבה שבעה אע"פ שגבוהה מכ' א"צ כלום וכשר שהרי שולטת בה העין כיון שכותלי המבוי אז מגיעות לה שאין קורה מכשרת אא"כ היא ע"ג כותלי המבוי.
מבוי שיש לו אמלתרא וזהו שיש לו צורות חקוקות בקורה כעין קנים או חתיכות ארזים רחבים ארבעה משוקעות בצדדי הכותלים מכאן ומכאן ויוצאות ובולטות מכאן ומכאן אפי' נתן הקורה למעלה מכ' כשר שהרי יש לו היכר בזה.
<h2>דף ה.</h2>
קורה שהיא למטה מיו"ד טפחים פסולה, חקק הקרקע שתחתיה לרוחב המבוי בעומק שישלים עשרה בשיעור משך ד' אמות לאורך המבוי כשר.
לחי הבולט מדפנו של מבוי ויצא לרחבו פחות מד"א נידון משום לחי ד"א נידון משום מחיצה ואין בו התר של לחי וצריך לחי אחר להתירו [ע"ב] ואותו לחי שעושה אם נתנו סמוך לאותו דופן שיש בו לחי בולט צריך להיות נמוך או גבוה מן הדופן או רחב או קצר ממנו. לא היה המבוי רחב אלא שמונה א"צ לחי אחר שכל עומד כפרוץ דמי ומותר והמבוי ניתר בעומד כפרוץ ברוח רביעית כל שאין במה שפתוח יותר מעשר.
לחי רחב ד"א אינו מתיר מפני שיצא מתורת לחי ונדון משום מבוי כמו שנתבאר בני"ג.
<h2>דף ח:</h2>
מבוי שצדו א' ארוך וצדו א' קצר אינו מניח הקורה אלא כנגד הקצר שאין היכר באלכסון בקורה בא להתיר כנגד כל האלכסון בצורת פתח מותר ואע"פ שיש באלכסון יותר מיו"ד שהפתח משום מחיצה וי"א שאם הצד הארוך עודף על הקצר ד' אמות או אם יש באלכסון יותר מיו"ד אין מתירין אותו כנגד כל האלכסון אפי' בצורת הפתח.
המכשיר את המבוי בקורה צריך ליתן שני ראשי הקורה בשני כותלי המבוי.
קורת מבוי צריך להניחה ממש ע"ג מבוי הילכך נעץ שתי יתדות בשני כותלי המבוי מחוץ למבוי והניח הקורה עליהם אפי' סמוך לכותלים ממש צריך להניח קורה אחרת. נעץ על שני כותלי המבוי שני יתדות עמוקות שאין גובהן שלשה ואין בעקמימותן ג' אומר בהם חבוט ואומר בהם לבוד ואפי' משני רוחות לחי א"צ שיהא ממש ע"ג המבוי ויש שכתבו שאף לחי צריך להיות ע"ג מבוי כקורה.
<h2>דף ט.</h2>
מבוי שרצפו בלחיים אם אין בין לחי ללחי ג' טפחים הרי הם כלחי א' ואם יש בין כולם ד"א אין מטלטלין כלל במבוי שאין כאן לחי היו רחוקים זה מזה ג' טפחים משתמש עד הלחי החיצון שאותו לחי מכשיר כל מה שלפנים הימנו. היה בולט משהו של לחי החיצון חוץ למבוי אע"פ שאין בין לחי ללחי שלשה א"צ לחי אחר להתירו מפני שאותו לחי הבולט מחוץ נדון משום לחי ומתיר כל המבוי. [ע"ב] לחי הנראה מבפנים ושוה מבחוץ ולחי הנראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי. לחי הנתון מאחורי המבוי רחוק שלשה לראש הכותל של מבוי אינו מתיר בפנים מכנגדו ולמעלה מפני שאין בזה היכר כלל ולפי' אין מתירין להשתמש בחצר קטנה שנתפרצה לגדולה כשכותלי הקטנה נכנסין לגדולה ג' טפחים ואפי' מבפנים מכנגד כותלי גדולה אסור להשתמש כת' אהר"א דכי אמרינן דנר' מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי דוקא כי לא הוי אותו נראה מבחוץ ד"א אבל אי הוי ד"א אין דינו כלחי אפי' הוא כנגד פתח המבוי כ"ש מבחוץ דלא ואע"פ שאותן ד"א שהן מבחוץ אי הוי כנגד חלל המבוי היה עומד מרובה על הפרוץ וכשר הכא כיון דמבחוץ הוא לא מהניא למבוי. [ע"א] מבוי הפתוח לכרמלית אסור להשתמש בין הלחיים לפי שמצא מין את מינו וניעור היה פתוח לרשה"ר מותר [ח' ע"ב] ותחת הקורה לעולם מותר אע"פ שהקורה משום מחיצה שאומ' בה חודה החיצון יורד וסותם אבל יש לחוש לר"מ שאוסר בקורה כמו בלחי כל שפתוח לכרמלית ואומר רשב"א ברחבה ארבעה ובריאה שאפי' פתוח לכרמלית מותר להשתמש תחתיה לפי שפי תקרה יורד וסותם וחודה החיצון סותם.
<h2>דף י.</h2>
לחי המושך עם דפנו של מבוי כלפי מבוי חוץ בין נמשך בכותל האחד כנגדו בין אינו נמשך כמוהו פחות מד"א נדון משום לחי ומותר להשתמש במבוי עד כנגד חודו הפנימי ואם הוא נמשך ד"א צריך לחי אחר להתירו.
<h2>דף יא.</h2>
מבוי שהוא רחב מיו"ד אינו ניתר בלחי או קורה והטעם מפני שכל פרצה שאינה בצורת פתח עד עשר חשוב פתח ולא יותר מיו"ד אמות הילכך אם רחב מיו"ד ימעט ואם עשה לו צורת פתח אע"פ שרחב מיו"ד א"צ למעט מהשלמה כיון דצורת פתח מהני לרחב מיו"ד כ"ש לפרוץ מרובה על העומד הילכך חצר שרובה פתחים ניתרת בצורת פתח ואם היו פתחי סימאי כגון דלית להו תקרה או דלית להו שיקפה אינה ניתרת בצורת פתח ע"כ.
<h2>דף יא:</h2>
צורת פתח שאמרו בהכשר מבוי וחצר צריך היכר ציר פי' מקום לקבל הדלת ואפילו בדלת של קשין דיה וי"א שא"צ שתהא יכולה לקבל דלת וזהו שאמרו צורת פתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן וקנים שבצדדין א"צ לנגוע וכיון שגבוהות יו"ד אומרים גוד אסיק כל שקנה עליון מכוון כנגדן ויהיה למטה מכ' אמה ויש שפסקו שצריכין ליגע. צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום ופירש"י שלא הניח הקנה העליון ע"ג הקנים שמכאן ומכאן אלא על צדיהן והגאון ר"י פי' שעשאו מצדו של כותל כלומר בקרן זוית שאין דרך בני אדם לעשות פתח בקרן זוית ור"ח אומר פתח שאין לה אלא הצדדין לבד שאין משקוף עליהם ואהר"א פי' כגון שהניח הקנה הא' בצד כותל המבוי והקנה האחר באמצע המבוי וקנה על גביהן והניח השאר בלא קורה ובלא לחי ופי' רש"י הוא הנכון.
כשם שאין מבוי ניתר בלחי וקורה שאינם גבוהים יו"ד כך אין צורת הפתח מתרת שאין גובה חללו יו"ד.
<h2>דף יג:</h2>
קורה שאמרו צריכה להיות רחבה טפח ושתהא בריאה לקבל אריח ואפי' היתה רחבה ד' צריכה שתהא בריאה וחזקה ואין אומרים פי תקרה יורד וסותם אע"פ שרחבה ארבעה הואיל ואינה ראויה לקבל מעזיב'. [י"ד ע"א] מעמידי קורה צריכין להיות בריאים לקבל קורה והאריחין ופי' מעמיד קורה יתדות שאין ברחבן טפח והם מונחין בכותלי המבוי והניח ראשי קורה עליהן ור"ח פי' כותלי המבוי ממש שמעמידים את הקורה עליהם צריכין שיהיו בריאים לקבל קורה והאריחין.
<h2>דף יד.</h2>
קורה שראשה אחד למטה מיו"ד רואין כל שאילו יגוד בתוך ג' היא נראית למעלה מיו"ד טפחים מותר ואם לאו אסור וכן הדין בקורה שראשה א' למעלה מעשרים.
קורה עקומה ועקמימותה חוץ למבוי רואין כל שאלו תנטל עקמימותה ואין בין זל"ז ג' א"צ קורה אחרת, קורה שיוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל האחר בפחות מג' א"צ להביא קורה אחרת וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זב"ז בפחות מג' אין צריך להביא קורה אחרת. שתי קורות שבזו רוחב חצי טפח ובזו חצי טפח כמה יהא ביניהם ולא יהא צריך להביא קורה אחרת חצי טפח שבשיעור זה יש כדי לקבל אריח שיהא שיעור טפח ומחצה וכן אם בזו רובע טפח ויש בין זל"ז טפח א"צ להביא קורה אחרת א' למעלה וא' למטה כל שאין בין זל"ז ג' טפחים אע"פ שאין באחת מהן טפח א"צ להביא קורה אחרת ונר' לע"ד שאפי' עליונה למעלה מעשרים ג"כ מותרת שהרי היא כקורה שמקצתה למעלה מעשרים אבל י"א שצריך שיהיו שתיהן תוך עשרים וכן ראוי לעשות. קורה שהניחה ע"ג מבוי ופרס עליה מחצלת והגביהה מן הקרקע שלשה קורה אין כאן שהרי מכוסה וצריך הכר מחיצה אין כאן שכל מחיצה שהגדיין בוקעין בה אינה מחיצה.
<h2>דף יד:</h2>
שיעור לחי גובהו יו"ד ורוחבו ועוביו אפי' כחוט הסרבל.
המכשיר את המבוי בלחי נותן אותו בראשו של מבוי בכניסתו סמוך לדופן.
עשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי וזהו מן הלחי ולפנים והוא שיהיה כל תנאי מבוי במה שמכשיר לחי שאין בו אלא שבעה ומשהו ומגביהו מן הקרקע פחות מג' כשר שכל לבוד רואין אותו כמלא הפליגו מן הכותל שלשה לא עשה כלום פחות מג' כשר אבני גדר היוצאות מן הגדר ומובדלות זו מזו פחות מג' א"צ לחי אחר והוא שיהיה בין כולן גבוה יו"ד. [ט"ו ע"א] לחי העומד מאליו נדון משום לחי. שהלחי משום מחיצה ומחיצה העומדת מאליה הרי היא מחיצה לחי שסמך עליו מע"ש נדון משום לחי וכל שלא עשה שם לחי אחר מן הסתם דעתו עליו.
<h2>דף טו.</h2>
קורה העומדת מאליה פסולה שאין שם היכר שהיא להכשיר המבוי.
ובכל עושין לחיים ואפי' בדבר שיש בו רוח חיים והוא שלא ידפנו רוח ואפי' באיסורי הנאה מתיר הר"מ לעשות לחי.
<h2>דף יז.</h2>
קורה או לחי שניטלו בשבת אין אומ' שבת הואיל והותר' הותרה שלא הקלו לומר כן אלא כשהמחיצות שם ואינן חסירות אלא עירוב.
<h2>דף צד.</h2>
קורה או לחי שניטלו בשבת אין אומ' שבת הואיל והותר' הותרה שלא הקלו לומר כן אלא כשהמחיצות שם ואינן חסירות אלא עירוב.
